רקע לטיפול
השיטה התפתחה לאורך שנים, כאשר מאז תחילת הדרך נאספו אליה עוד ועוד רבדים עד לגלגולה הנוכחי.
הבסיס נולד מתוך הצורך לטפל באלרגיות. ד"ר דבי נמבודריפאד, אמריקנית ממוצא הודי המתגוררת בקליפורניה, הייתה אלרגית כל חייה למרבית סוגי המזון, וניזונה כמעט אך ורק מאורז. לאחר אינספור ניסיונות למפות מבחינה פיזית את הרגישויות שלה, פיתחה בעצמה בשנת 1983 שיטה טיפולית שמשלבת לחיצות על נקודות ספציפיות לצידי חוליות עמוד השדרה, המשחררות חסימות אנרגטיות במרידיאנים. השיטה נקראת N.A.E.T- טכניקת נמבודריפאד להסרת אלרגיות.
ד"ר אורי קניג, פסיכולוג ישראלי שהיה תלמיד של נמבודריפאד, פיתח את השיטה ושכלל אותה, כשהוא משלב בה אלמנטים מתחום הפסיכולוגיה והרפואה האלטרנטיבית (I.P.E.C – ניקוי פיזי-רגשי).
החוליה הבאה בשרשרת הייתה בלה סנדלר ז"ל, בעלת השכלה במגוון שיטות של רפואה אלטרנטיבית. בין השאר, היא למדה מד"ר קניג את שיטת I.P.E.C, ומתוכה היא פיתחה בשנת 1999 תיאוריה ששימשה כבסיס לשיטת ש.ח.ר – שינוי חשיבה רגשית.
אני עצמי טופלתי אצל בלה בשנת 2005 ובהמשך למדתי ממנה את שיטת הטיפול שלה. התחלתי לטפל בשנת 2007, צברתי ניסיון והוספתי טכניקות שונות של טיפול אנרגטי, עד לגרסה הנוכחית של הטיפול, הקרובה יותר אליי ואל עולמי הפנימי.
סוגיית הגוף והנפש
הדיון בסוגיית גוף-נפש ידוע עוד משחר התרבות האנושית. זוהי סוגייה פילוסופית עתיקה המטופלת ע"י אסכולות כל-כך שונות, עד שבין חלק מהן ישנן סתירות רעיוניות. אך על אף כל הניגודים בחשיבה הפילוסופית בנושא, על דבר אחד מסכימים כיום רוב-רובם של בני האדם: קיימת תלות הדדית מלאה בין מצבו הפיזי של האדם למצבו הנפשי.
תלות הדדית זו אינה "עובדה מדעית-פיזיקאלית". די בשכל הישר כדי להבחין בה. קיימות שיטות רבות ומגוונות, בעלות גישות שונות לטיפול במצבו הנפשי/רגשי/ רוחני של האדם.
במהלך חייו, האדם פועל ובוחן את תוצאות פעולתו, לומד מן החוויה, מסיק מסקנות ומחליט כיצד לפעול במצב הנתון. הוא משפר ומשכלל את תוכנית הפעולה שלו עד שהיא נכונה בעיניו. ברגע זה, היא מוטבעת בנפשו – בחלק הלא מודע שלו – ואין לו עניין לשוב ולעסוק בנושא. הוא מתפנה ללמוד ולחוות דברים חדשים. התבנית למעשה משחררת אותו מהצורך ללמוד מחדש את מה שכבר נלמד והוטבע.
כאשר אנו יוצרים תבניות חיוביות, הן מסייעות לנו להתפתח ולהתקדם בחיינו בתחומים השונים – לימודים, קריירה, זוגיות וכו'. תבניות שליליות, לעומת זאת, מכשילות אותנו, אלא שהן מזוהות רק בדיעבד. אנו מגיבים ופועלים בצורה שאינה תואמת את המציאות האובייקטיבית, בשל תפיסה סובייקטיבית שגויה שנצרבה בנו.
את התבניות הללו יש לתקן. הן מסתירות מאיתנו את הפרשנות הנכונה של המציאות ומעוותות משמעויות מהותיות. בכך הן מכשילות ומעכבות אותנו בדרך להגשמת יעודנו ורצונותינו.
כמה דוגמאות לתבניות מכשילות:
- חוסר ביטחון עצמי, אפילו במשימות שברור שיש לנו את היכולת לבצע.
- חרדות לא מוסברות מנותקות מהמציאות, גם כשהכל מתנהל כשורה.
- עלבון אישי בסיטואציה בה לא הייתה באמת כל כוונה או פעולה מעליבה כנגדנו.
- התפתחות מחלות פסיכוסומאטיות ללא הסבר רפואי.
מרגע לידתנו, אנו שואפים לסיפוק צרכים בסיסיים החיוניים לקיומנו: צרכים פיזיולוגיים, אהבה, הגנה וביטחון, שייכות לסביבה, מימוש והתפתחות עצמית ועוד.
בתקופת הילדות נוצרים מבנים קבועים של חשיבה רגשית, שמשמשים כמנגנון להתייחסות מהירה ויעילה לאירועים סביבנו – מבלי שנצטרך להמציא את הגלגל בכל פעם מחדש.
הבסיס לטיפול הוא ההנחה שכל אדם פועל בדפוסים קבועים. רובנו מכנים בטעות את התפקוד על פי דפוסים אלו כ"אופי". למעשה, מדובר בהתנהלות אוטומטית שחוזרת על עצמה. זו תבנית שניתנת לשינוי.
ילד שקיבל מסר שהוא לא אהוב או רצוי, יאמין שהוא אינו ראוי לאהבה. הוא יפתח חשיבה רגשית שיש בה קושי לקבל ולאהוב את עצמו, אך תמיד ישאף להפוך לרצוי, ולכן יהפוך להיות מי שהוא לא – אחֵר ולא אמיתי – רק כדי לרצות את הסביבה ולהרגיש שייך ומקובל. צורך בסיסי שלא מומש, אף פעם לא ייעלם. הוא יודחק, ימשיך להעיק, ובמקומו תמיד יקום צורך חלופי שקרי. צרכים וסיפוקים שקריים אלו הם מקור לאובססיות, התמכרויות ופגיעה עצמית.
אופן התנהלות הטיפול
בטיפול, אנו מתחברים לתבניות הרגשיות השליליות והמחלישות, מבטלים אותן ומקבעים במקומן תבניות רגשיות חיוביות.
המטופל מתחבר לתבניות הבעייתיות שלו, לומד לפענח אותן ולצרוב במקומן תבניות חיוביות שיופעלו בעתיד. בכל מפגש נבדקת רמת טוֹנוּס השרירים, המשקפת את החיבור של המטופל לרגש האמיתי שנצרב בו ומפעיל אותו במציאות. השרירים שלנו מושפעים מהרטט ומהתנודתיות הצרובים בנו – והם אינם משקרים. הם הראי של מצבו הרגשי של המטופל. מבחן טוֹנוּס השרירים הוא האבחון, ואליו מתווספות טכניקות טיפוליות מוכחות לשחרור מחסומים אנרגטיים.
כאשר יתקבלו אותות חיוביים במבחן השריר, נדע שהושג סנכרון בין המודע והתת-מודע, באופן שמייצר תבנית רגשית חיובית אצל המטופל.
בטיפול מתנהל דו-שיח מילולי וכן מופעלות טכניקות אנרגטיות שונות. השיח מקנה למטופל כלים מודעים להתמודדות ובמקביל הטכניקות האנרגטיות משחררות אותו מן החסימות, ועל ידי כך מדפוסים שליליים שהפנים במהלך חייו. במקומם, מתקבעות התבניות החיוביות שהוזכרו.
כל מפגש טיפולי מתרכז בשינוי תבנית חשיבה רגשית שלילית אחת, שהופכת בסוף הטיפול לתבנית רגשית חיובית. קצב ההתקדמות הוא אישי, משתנה ממטופל למטופל ותלוי בגיל, במורכבות הבעיות, ברצון ובמידת המוכנות לשינוי. לכן, לא ניתן לצפות מראש את התקדמותו של המטופל – אך היא תמיד תגיע.